​זוכרות איך פעם היינו יושבות מול המחשב, בוחרות בקפידה את השירים הכי מדויקים לנו, וצורבות אותם על דיסק? כל רצועה ייצגה תקופה, תחושה, או רגע בחיים שלא רצינו לשכוח.

​כשחושבות על זה, סריגה עושה בדיוק את אותו הדבר ...רק דרך הידיים.

​בעולם שנע במהירות מסחררת, שבו אנחנו מוצפות בריצות, מסכים ושינויים בלתי פוסקים, הסריגה מציעה משהו שונה לגמרי. היא לא רק מלאכת יד ליצירת בגד; היא מרחב מווגן של שקט, קצב אחיד ומקום בטוח לעבד בו את הלב.

​המקצב שנכנס מתחת לעור

​יש קסם פיזי ממש שקורה ברגע שהמסרגות מתחילות לנוע. הפעולה החזרתית, המקצבית ... עין אחר עין, שורה אחרי שורה...מייצרת שקט פנימי שכמעט בלתי אפשרי למצוא במקומות אחרים.

​כשפרקי הידיים זזים בקצב קבוע, העומס המחשבתי מתחיל להתפזר. המוח מרפה מהרעש הסביבתי והפוקוס עובר כולו לטקסטורה של החוט ולתנועה. דווקא בתוך הפעולה הפשוטה והמונוטונית הזו, הלב מקבל פתאום אוויר. הידיים עובדות, והראש מתפנה לעבד רגשות מורכבים – ממתח ועומס ועד לגעגוע ונחמה.

​החוט כעוגן בימים של סערה

​לרבות מאיתנו יש בארון את "סריג התקופה המתוחה". זה הסוודר, הצעיף או השמיכה שצמחו דווקא ברגעים שבהם הראש לא מצא מנוחה ...בימים של חוסר ודאות, מול חדשות בלתי פוסקות, או כשהחיים דרשו מאיתנו יותר מדי.

​באותם רגעים, הסריגה היא הרבה מעבר לתחביב היא עוגן. כשהכול מסביב מרגיש מפורק, הידיים מחפשות במה להיאחז, והחוט מספק את האחיזה הזו.

​והחלק המופלא ביותר קורה חודשים או שנים לאחר מכן. כשאנחנו פותחות את הארון ולובשות את הסוודר הזה, מתרחש שינוי תודעתי: הסריג כבר לא נושא איתו את הפחד או המתח. הוא נושא איתו את החוסן. הוא תזכורת חיה לכך שהיינו בתוך הסערה, שמרנו על עצמנו, ויצרנו משהו שלם, עטוף ויפה מתוך הבלגן.

הגופייה הזו בתמונה הייתה על המסרגות שלי כשהכול התחיל. סיימתי אותה מזמן, אבל כשאני לובשת אותה היום, היא תזכורת חיה לזה שגם התקופות הכי מתוחות מגיעות בסוף לסיום – ומה שנשאר בידיים זו יצירה שלמה

​הזיכרון שנשאר בתוך הסיבים

​בגד שנרכש ברשת אופנה מהירה הוא לרוב מוצר חולף. הוא יוצר במפעל, נלבש עונה אחת, ונעלם בלי להשאיר עקבות.

​לעומת זאת, סריג שנוצר לאט לאט, שורה אחר שורה, מכיל בתוכו את הזמן עצמו.

הוא שומר בתוכו את שעות השקט של הבוקר, את המפגשים והשיחות עם חברות לסריגה, ואת המחשבות שהכנסנו לתוך המלאכה.

​הבחירה לעבוד עם חוטים טבעיים ואיכותיים כמו צמר טהור, כותנה או פשתן מעניקה לבגד לא רק עמידות לשנים, אלא נוכחות. אלו הבגדים שלא נזרקים, אלא עוברים מדור לדור, כשהם אוגרים בתוכם היסטוריה משפחתית ורגשית. הם מזכירים לנו שגם מתוך חוט בודד, בעבודה איטית וסבלנית, אפשר לבנות משהו חם שנשאר איתנו לתמיד.